בדף זה יעלו תוצרים שנוצרו בזמן הקורונה. הקורונה

עם כיתה ה2 תרגלנו חיבור עולמות תוכן. התלמידים בחרו לחבר את עולם התוכן של קסמים

עם שוק מחנה יהודה ועם מקורות יהודיים.

היום הראשון בעבודה. מרגש נכון? לא בשביל שלומי. הוא שרך את רגליו לתוך חנות הדגים הענקית בחוסר חשק מופגן.

על גבי המדפים המקוררים היו מסודרים כל סוגי הדגים הכשרים. בורי, מוסר, סלומון נסיכת הנילוס ואפילו דגי טונה ענקיים.

שלומי דווקא אהב דגים. בכל מתכון בכל צורה. במיוחד את הדגים של אימא. אבל את אימא הוא כבר לא ראה שנתיים.

שלומי נעמד בחוסר שקט מאחורי הדלפק. הגיע לקוח נמוך ושמנמן שעל ידיו פצעים אדומים ענקיים שנראו כמו כוויות.  ושאל "יש לכם דגי סלומון?, אני מת על סלומון, אשתי מכינה אותם הכי טוב בירושלים, הם צריכים להיות איכותיים"

שלומי הביט באיש, משועמם ואמר לו. "בחנות ממול יש סלמונים באמת טובים"

האיש נראה מופתע מעט. הוא לקח את הסל הכחול שלו ויצא מהחנות די מבולבל.

בחנות ממול הוא אמר "שלחו אותי אליכם מהחנות מולכם, אז כנראה שאתם ממש טובים"

טל, אמא של שלומי אישה גבוהה ורזה מאוד עם שיער חום אסוף היטב שהציץ מתחת למטפחת משובצת. הביטה באיש בהפתעה. "היא ארזה לו סלמון והציצה לחנות ממול. היא ראתה ראש שחרחר מציץ מעל הדלפק. הלב שלה פעם במהירות. האם יכול להיות שזה הוא? אבל אז מישהי קראה לו והוא הלך.

שלומי הרגיש כאב עז בכתפו. הוא נאלץ להתכופף מעצמת הכאב. הוא הלך למחסן שמאחורי החנות והתיישב על כיסא רעוע, תוך כדי שהוא מחזיק את כתפו הכואבת.

מרגו מנהלת החנות בעלת השיער השחור, העיניים השחורות והפנים הלבנות הקפואות כשלג. אמרה לשלומי "אולי שכחת באיזה צד אתה, אולי שכחת מי מאכילה אותך, אצלי נדרשת נאמנות מוחלטת."

היא הפיקה מידה ברק וזרקה אותו על כתפו של שלומי. שלומי התפתל מכאבים.

מרגו יצאה לחנות ושלומי נשאר מתייסר על הרצפה.

טל הרגישה את האנרגייה של הברק. היא חשבה לעצמה. "המלחמה התחילה"

טל הכינה בזריזות צלחת עם סלמון מעושן. היא ידעה שאם שלומי רק יאכל את הסלמון המעושן הכאב יעבור לו מיד. מכיוון שזה היה עשן עם כוונות הקטורת של בית המקדש. עכשיו הדג היה צריך להגיע לשלומי? אבל איך?

טל התגנבה לדלפק. מרגו הייתה שם. טל חיכתה. היא התחבאה מאחורי מקרר דגים. מרגו ענתה לרגע לטלפון, ואז טל הכניסה את הסלמון המעושן למקרר. מרגו הסתובבה, אבל טל הספיקה להתכופף ברגע האחרון. והחביאה את הפלטה עם הסלמון המעושן בתוך הויטרינה. היא הסתלקה.

בנתיים שלומי התאושש מעט. מרגו אמרה לו "למה אתה מתבטל, חזור לעבודה, ושלא תנסה להתחכם"

שלומי עדיין עם כאב חד בכתף, ניגש לדלפק.

הלקוח מקודם עבר שם עם הסל הכחול שלו ונראה מהופנט לסלמון המעושן.

"היי, סלמון מעושן" הוא אמר והתכופף להריח. כמה זה עולה?

שלומי הופתע לראות את הסלמון המעושן.  הרי  הוא לא היה כאן קודם. הוא הרים את הפלטה ומשהו בריח משך את תשומת ליבו.

שלומי הבין שהוא חייב לטעום מהסלמון הזה. הוא נזכר בילדותו. בסלמונים המעושנים המדהימים שאימו הייתה מכינה. אימו ספרה לו על דגים מעושנים ביריחו בזמן בית המקדש, שהיו סופגים את  ריח עשן הקטורת שבדרך נס היה מגיע עד יריחו. היא אמרה לו שבזמננו אין לנו עשן קטורת אבל אפשר לכוון את הכוונת.

שלומי ידע. הדג הזה מאימא. הוא חייב לטעום, אבל מרגו מביטה בו.

הוא אמר ללקוח " זה הדובדבן שבקצפת, מאתיים שקל קילו"

מרגו הביטה בשלומי מרוצה וחשבה לעצמה. הילד הבין את המסר ועושה את העבודה.

הלקוח נבהל מהמחיר. הוא שאל "אפשר לטעום?" שלומי אמר כן. נטעם ביחד זה משהו מיוחד. שלומי רץ והביא קרקרים נתן אחד ללקוח ואחד לעצמו. הלקוח אכל מהקרקר וצעק "אני לא מאמין הפצעים , הפצעים של הפסויארזיס נעלמו, אני בריא. מה זה הדג הזה?

שלומי נבהל ואמר תוך כדי שהוא לועס את הדג שלו והכאבים בכתף עברו לו. "ששש...אל תגזים אדוני, בסך הכל דג."

האיש שתק. שילם מאתיים שקל. והלך, לא לפני ששלומי שמר עוד חתיכה לעצמו.

מרגו שסיימה שיחת טלפון אמרה "כל הכבוד שלומי אתה מוכר מוכשר"  

נמאס לשלומי הוא חשב לעצמו. אמא שלי חזקה, אני ארוץ אליה והיא תגן עליי.

שלומי רץ במהירות לחנות של אימא. הוא כבר ראה את אימא והיא ראתה אותו אבל אז שלומי הרגיש חבטה בראש. הוא נתקל בקיר. אבל הקיר לא היה שם. שלומי עשה סימנים עם ידיו לאימו. טל התיישבה ואמרה  את "פיטום הקטורת" בכוונה גדולה. שלומי הרגיש כוח שמושך אותו לאחור הוא נזרק בחבטה חזקה על הויטרינה של מרגו.

בנתיים הקיר שחסם את החנות של טל נעלם. טל יצאה והתקרבה לחנות של מרגו.

מרגו נעמדה מולה ואמרה. "לא תצליחי לעבור אותי, אני חזקה ממך ואת יודעת את זה"

טל ענתה לה "את באה אליי בכשפים וטומאה ואני באה ברוח טהרה"

מרגו צחקה "חה...חה...חה....בית המקדש חרב כבר אלפיים שנה, אין לכם שום כוחות במצב הזה" היא הוסיפה ואמרה. "וחוצמזה אנחנו אנשים שומרי חוק. שלומי נמצא אצלי על פי חוק, תזהרי שלא תואשמי בחטיפה"

טל אמרה לשלומי "תהיה חזק, אנחנו עוד נוציא אותך משם" 

את המשך הסיפור ניתן לקבל דרך המייל afikim.gifted@gmail.com

ה1  בנים פארודיית קורונה על השיר יונתן הקטן

יונתן הקטן חלה בקורונה והדביק בגן

הוא הדביק שלושה ילדים שהדביקו ת'הורים

אוי ואבוי לו השובב

הפר בידוד פגש חבריו

הוא הדביק את כל הרחוב

קיבל קנס הוריו עם חוב

כיתה ו2 בנים סאטירה על מיץ פטל והקורונה

האריה והג'ירפה היו שוטרים במשטרת רמת גן

הם קיבלו מידע כי אדון מיץ פטל מפר בידוד

אמר האריה: "מי זה המיץ פטל הזה?"

אמרה הג'ירפה לא יודעת

אמר האריה בואי נלך ונתפוס אותו מפר בידוד וניתן לו קנס של 5000ש"ח 

טוב, אמרה הג'ירפה.

התחבאו הג'ירפה והאריה מאחורי עץ

אמר האריה ג'ירפה שכחנו להחביא את הניידת. מיץ פטל בכלל לא יצא החוצה

נכון אמרה הג'ירפה וכסתה את הניידת

התחבאו מאחורי שיח

אמרה הג'ירפה לאריה שכחנו לכבות את הסירנה. מיץ פטל בכלל לא יצאו 

ולא נמלא את מכסת הקנסות שלנו להיום.

נכון אמר האריה וכיבה את הסירנה

ואז יצאה רגל אחת לבנה

"הפרת בידוד" צעקה הג'ירפה. 

ומיץ פטל החזיר את הרגל לבית.

אוף אמר האריה. את צעקת ובגללך הוא בכלל לא יצא.

אי אפשר לתת קנס על הוצאת רגל.

אז הם ראו פרצוף מכוסה מסיכה יוצא

האריה צעק היי יצאת ומיץ פטל נכנס בחזרה

הג'ירפה התעצבנה ואמרה. אוף אי אפשר לתת קנס רק על הוצאת הפנים, הרסת לנו את המכסה.

האריה שתק. הם חיכו חמש שעות 

ראו יד עם בקבוק אלכוג'ל ואז מסיכהואז כפפות על ידיים לבנות ורגליים לבנות

הארנב יצא בריצה

מיד התפתח מרדף. מיץ פטל רץ והשוטרים בעקבותיו.

מיץ פטל חזר לביתו. מזג לשוטרים מיץ פטל ואמר אני מכבד כל סוג של אורחים

הוא שם להם בפנים אלכוג'ל אז הם שכחו כל מה שקרה.

הארנב קרע את הדו"ח לגזרים (בגלל שהוא ארנב)

משימות כתיבה

הישארו מעודכנים